תולדות החנוכייה: מנרות שמן עתיקים ועד חנוכיית הספסל והמנורה העומדת

החנוכייה היא אחד מתשמישי הקדושה המגוונים ביותר שיש. במוזיאון היהודי בניו יורק, שבאוסף שלו יש יותר מאלף חנוכיות, מציינים שאין שתיים שנראות אותו דבר: יש חנוכיות כסף מפוארות, ויש חנוכיות צנועות מפח או מעץ מגולף. כדי להבין למה, צריך להכיר את הכלל ההלכתי הבסיסי ואת הדרך הארוכה שעברה החנוכייה עד שקיבלה את צורתה המוכרת.

מה ההלכה דורשת, ומה היא משאירה פתוח

לפי המוזיאון היהודי בניו יורק, הדרישה של חכמים היא ששמונת הנרות יעמדו בשורה ישרה, והשמש יהיה מובדל מהם. השמש הוא הנר התשיעי, שבעזרתו מדליקים את השאר, משום שאסור להשתמש באור נרות החנוכה לצורכי חול. חוץ מזה, הצורה והעיטור לא נקבעו. בגלל זה התפתחו לאורך הדורות סגנונות רבים, שלעיתים קרובות שאלו רעיונות מהתרבות שסביב הקהילה היהודית.

המוזיאון מזכיר גם את מנהג פרסומי ניסא: החנוכייה מוצבת לעיתים קרובות בחלון או ליד הפתח, כדי שהאור ייראה גם מבחוץ.

ההתחלה: נרות שמן פשוטים

הסיפור עצמו שייך לאמצע המאה השנייה לפני הספירה, למרד החשמונאים ולטיהור המקדש. אבל החנוכייה כחפץ אחד, עם שמונה נרות ושמש, הופיעה הרבה יותר מאוחר. במוזיאון היהודי מסבירים שהחנוכייה במתכונתה המוכרת לא הופיעה לפני ימי הביניים, ובמדריך הקולי של התערוכה מדובר על המאות ה-11 או ה-12.

לפני כן השתמשו בנרות שמן מחרס, שהיו נפוצים בכל האימפריה הרומית לתאורה יומיומית. במוזיאון מציינים שייתכן שבנרות שמן בודדים כאלה השתמשו גם בחנוכה. במוזיאון מוצג נר חרס מהמאות השלישית עד החמישית לספירה עם שמונה פתחים לפתילות, והם מתארים אותו כדוגמה נדירה ומוקדמת, שאולי קשורה למנהג להדליק שמונה אורות. גם הוא שימש כנראה לתאורה רגילה, לא רק לחג.

חנוכיית הקיר

אחד הדגמים הוותיקים והנפוצים הוא החנוכייה התלויה על הקיר: לוח גב שטוח, ומתחתיו שורה של בזיכי שמן. כמה דוגמאות מהמוזיאון היהודי:

• הולנד: חנוכיות מפח של סגסוגת נחושת, שנתלו על הקיר ודמו למנורות קיר הולנדיות מאותה תקופה. לפי המוזיאון, מקומן על הקיר הדהד מסורת יהודית מוקדמת, ששמרו עליה במיוחד קהילות ספרדיות, להציב את החנוכייה על הפתח או לידו.
• איטליה: חנוכייה איטלקית מהמאה ה-16 שמזכירה מנורות קיר מברונזה מבתי עשירים בתקופת הרנסנס. המוזיאון מציין שעיטור של חומות משוננות, כמו בטירה, מופיע על חנוכיות כבר במאה ה-15.
• צפון אפריקה: החנוכיות נעשו בדרך כלל מכסף או מסגסוגת נחושת, ותוכננו לרוב לתלייה על הקיר, עם לוח גב שטוח ושורה של מכלי שמן. העיטור שואב הרבה מהאמנות האסלאמית: קשתות מחודדות, ערבסקות ודגמים גאומטריים.

חנוכיית הספסל

המונח חנוכיית ספסל מתאר את אותו מבנה בסיסי, לוח גב ושורת נרות, כשהוא עומד על בסיס או על רגליים. במוזיאון היהודי מסבירים שבארצות דוברות הגרמנית החנוכיות נעשו לרוב כחנוכיות ספסל עומדות, עם לוח גב שטוח ומעוטר ובסיס יציב, מנחושת, מפיוטר, מכסף ומסגסוגות פח. בווינה, לפי המוזיאון, החנוכיות דומות לעיתים קרובות לספסלים קטנים או לספות עם משענות מסולסלות, ובזיכי השמן שלהן עשויים בצורת כפית או כד קטן.

יש גם וריאציות משעשעות. במוזיאון מוצגת חנוכייה מסטולין שבבלארוס של היום, מסביבות 1885, שבנויה משמונה כיסאות זעירים מעופרת ובדיל. האוצרים משערים שצורת הכיסא היא אולי פרשנות שובבה לחנוכיית הספסל.

החנוכייה בצורת מנורה

הצורה השלישית מזכירה את מנורת המקדש: גזע מרכזי וזרועות. גם כאן יש הבדל, כי למנורת המקדש היו שבעה קנים, ואילו לחנוכייה יש שמונה נרות ושמש.

לפי המוזיאון היהודי, צורפי פרנקפורט פיתחו בסוף המאה ה-17 סגנון ביתי חדש של חנוכייה בצורת מנורה, עם זרועות מעוקלות ועיטורים של פרחים וגביעים, שמזכירים את תיאור המנורה בספר שמות. במזרח אירופה, במאות ה-18 וה-19, חנוכיות גדולות בצורת מנורה היו חלק מרכזי מבית הכנסת, ובדרך כלל עמדו בחזית אולם התפילה. באמצע המאה ה-19 נעשו פופולריות במזרח אירופה גם חנוכיות מתאם: חלק עליון של חנוכייה שמניחים על פמוט רגיל. לפי המוזיאון, זה איפשר ליצרנים למכור חנוכיות בזול יותר.

מהמאה ה-20 והלאה

במאה ה-20 החנוכייה הפכה גם לשדה ליצירה מודרנית. המוזיאון היהודי מציין שבשנות ה-80 של המאה ה-20 אמני יודאיקה החלו לבחון מחדש את צורת החנוכייה, שלפי ההלכה צריכה לכלול שמונה נרות בשורה ישרה ושמש מובדל. בירושלים פעלו אמני בצלאל, ויוצרים כמו לודוויג יהודה וולפרט הביאו לחנוכייה עיצוב מודרני ונקי.

טיפ לאספנים ולמוכרים

כשאתם מתארים חנוכייה, ציינו קודם את הצורה: חנוכיית קיר, חנוכיית ספסל עומדת או חנוכייה בצורת מנורה. צלמו את החנוכייה מלפנים ומאחור, כולל לולאת התלייה אם יש, את בזיכי השמן או בתי הנרות ואת השמש. אם חסרים חלקים, למשל שורת הבזיכים או השמש, כתבו את זה במפורש. גם במוזיאונים יש חנוכיות שחסר בהן חלק כזה, וזה לא מוריד מהעניין שלהן, אבל הקונה צריך לדעת. כשמעלים חנוכייה למכירה ב-SaleBid, תיאור מדויק כזה עוזר לקונה להבין מה הוא מקבל.

מקורות

• The Jewish Museum, Gallery Guide: What is the meaning of light?: thejewishmuseum.org
• The Jewish Museum, Audio Tour Transcript: What is the meaning of light?: thejewishmuseum.org
• The Jewish Museum, Hanukkah Lamps label booklet: thejewishmuseum.org
• The Jewish Museum, Online Collection, Hanukkah Lamp, Stolin, c. 1885: collections.thejewishmuseum.org
• V&A Blog, Hanukkah: vam.ac.uk