איך קוראים ספר עברי ישן: שער, קולופון, מדפיס, מקום ושנה באותיות

מי שפותח ספר עברי בן מאתיים או שלוש מאות שנה לא ימצא בו עמוד פרטים מסודר כמו בספר מודרני. המידע קיים, אבל הוא מפוזר: בשער, בדף האחרון, בהסכמות ובהערות של בעלים קודמים. מי שיודע לקרוא את המקומות האלה יכול לזהות ספר, לתארך אותו ולתאר אותו נכון למכירה.

השער: כרטיס הביקור של הספר

בספריית הקונגרס האמריקנית מציינים שבין הספרים העבריים מהמאה ה-16 שבאוסף יש את הספר העברי הראשון שיש בו שער, ספר הרוקח שנדפס בפאנו בשנת 1505.

בשערים שמתוארים בספרייה מופיעים פרטים כמו שם הספר, מקום הדפוס, המדפיס ומי שבביתו נדפס הספר. בספרייה מראים כמה מידע אפשר להפיק מכמה שורות בשער. בשער של מורה נבוכים שנדפס בסביוניטה בשנת 1553 מוזכר שהעיר נשלטה בידי הדוכס וספסיאנו גונזגה, ובאותה תקופה, כשספרי תלמוד נשרפו בערים רבות באיטליה, רק בסביוניטה ובפרארה הורשו בתי דפוס עבריים לפעול. בשער אחר, של ספר דרשות שנדפס ליד קושטא, נכתב שהספר נדפס בביתה של דונה רינה נשיא, אלמנתו של הדוכס דון יוסף נשיא.

גם מי שמימן את ההדפסה מופיע לעיתים בשער. בבלוג של הספרייה מתואר סידור תפילה לפי מנהג הספרדים שנדפס באמסטרדם בשנת 1739, ובשערו נכתב שהדפסתו מומנה בידי שלושה אחים. שם העיר אמסטרדם מודפס באותיות מרובעות גדולות.

הקולופון: הדף האחרון

הקולופון הוא הפסקה בסוף הספר שבה המדפיס מסכם מתי ואיפה הושלמה העבודה. ברשימת ספרי הערש העבריים של ספריית הקונגרס, ספרים מהמאה ה-15, מצוין בכל עותק אם הקולופון קיים ובאיזה דף הוא נמצא. אותה רשימה מראה גם בעיה מעשית: בכמה עותקים חסר דווקא הדף האחרון, ולכן גם הקולופון חסר. במקרה כזה צריך להשוות לעותקים אחרים או לביבליוגרפיה.

הקולופון יכול לחשוף גם את תולדות האנשים שעבדו בדפוס. לפי הספרייה, שמו של המדפיס קורנליו אדלקינד מופיע לראשונה בקולופון של ספר שאלות ותשובות שנדפס בידי דניאל בומברג בוונציה בשנת 1519.

השנה באותיות

בספרים עבריים ישנים השנה כתובה לפי הלוח העברי ובאותיות, ולפעמים בלי האלפים. ברשימה של ספריית הקונגרס יש הערה בכתב יד בעברית, שלפיה ספר מסוים נדפס בשנת רמ״ד, והספרייה מתרגמת זאת ל-1484. החשבון פשוט: ר היא 200, מ היא 40 ו-ד היא 4, יחד 244. מוסיפים את האלפים ומקבלים 5244.

כדי להמיר לשנה הלועזית צריך לזכור שהשנה העברית והשנה הלועזית אינן מתחילות באותו זמן. באותה רשימה מופיע ספר שהושלם ב-17 בשבט ה׳רמ״ד, שהוא לפי הספרייה 14 בינואר 1484, הפרש של 3760 שנים. ספר אחר הושלם ב-6 במרחשוון ה׳רמ״ו, שהוא 15 באוקטובר 1485, הפרש של 3761. כלומר, אותה שנה עברית נופלת על פני שתי שנים לועזיות. אם לא כתוב חודש, השנה הלועזית יכולה להיות אחת משתיים.

כרונוגרמה: שנה שמסתתרת בפסוק

לפעמים המדפיס לא כתב את השנה במפורש. בבלוג של ספריית הקונגרס מוסבר שבספרים עבריים רבים מלפני העת החדשה השנה מופיעה כצופן, כרונוגרמה, ולא כמספר. היא משובצת בפסוק שמודפס בשורות האחרונות של העמוד, ומחשבים אותה מסכום הערכים המספריים של האותיות המודגשות בפסוק. בסידור מאמסטרדם שהוזכר למעלה בחרו האחים בפסוק מקהלת, והחוט המשולש לא במהרה ינתק, רמז לשלושתם.

הספרייה מציינת שבספרים רבים נראה שהפסוק נבחר כמעט באקראי. כשקוראים כרונוגרמה צריך לבדוק אילו אותיות סומנו, בגודל, בנקודות או בקווים מעליהן, ולספור רק אותן.

ההסכמות: מי אישר את הספר

בתחילת ספרים רבים מופיעות הסכמות. האנציקלופדיה של ייווא מגדירה הסכמה כאישור או הבעת תמיכה בתוכן של ספר שעומד לצאת לאור, שמודפסת בדרך כלל בתחילתו. לפי ייווא, היו לכך כמה מניעים: הימנעות מעימות עם הכנסייה באיטליה, הגנה על המחבר או המדפיס מפני הדפסה מתחרה, מניעת פרסום של ספרים שנחשבו בעייתיים, וגם שיווק, כי שם של רב חשוב הגביר את הביקוש.

לאספנים יש כאן גם אזהרה. ייווא מציין שהסכמות זויפו לפעמים, ושמשכילים צירפו לספריהם הסכמות מומצאות.

צנזורה

במדריך המחקר של ספריות אוניברסיטת קולומביה מוסבר שהדפוס העברי המוקדם הושפע משני סוגי צנזורה: צנזורה כנסייתית חיצונית שמקורה ברומא, ופיקוח פנימי שלפיו אין להדפיס ספר עברי בלי אישור של רבנים ומנהיגי הקהילה הגדולה הקרובה. סימני צנזורה, כמו מחיקות או חתימות, הם חלק מהעדות על חייו של העותק.

רשימת בדיקה למוכר ולקונה

• צלמו את השער, את הקולופון, את ההסכמות ואת כל הערה בכתב יד.
• העתיקו את השנה כפי שהיא כתובה באותיות, ורק אחר כך כתבו את ההמרה. אם אין חודש, ציינו טווח של שתי שנים.
• בדקו אם יש כרונוגרמה, ואילו אותיות סומנו בה.
• ספרו את הדפים, ובדקו במיוחד את הדף האחרון. עותק בלי קולופון שווה פחות ומחייב תיאור מדויק.
• ציינו חותמות בעלים, הערות וסימני צנזורה. הם לא פגם שצריך להסתיר.

מקורות

• Library of Congress, Sixteenth-Century Hebrew Books, Overview of the Collection: guides.loc.gov
• Library of Congress, Sixteenth-Century Hebrew Books, A Window on History: guides.loc.gov
• Library of Congress, Hebrew Incunabula at the Library of Congress, Short-Title List: guides.loc.gov
• Library of Congress, 4 Corners of the World blog, From Amsterdam to Algeria: A Chapter in Hebrew Book History: blogs.loc.gov
• YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Approbation: encyclopedia.yivo.org
• Columbia University Libraries, History of the Early Printed Hebrew Book, Censorship: guides.library.columbia.edu