ההגדה של פסח היא אחד הספרים העבריים שהודפסו הכי הרבה פעמים. בספריית הקונגרס האמריקנית מסבירים שאחרי התנ״ך, ההגדה היא הטקסט הקלאסי הנקרא ביותר במסורת היהודית. השם פירושו הסיפור, והיא נקראת בליל הסדר כדי לקיים את הציווי בספר שמות יג, ח, לספר לכל דור את סיפור היציאה ממצרים. הספרייה מחזיקה יותר מ-3,000 הגדות מודפסות מכל העולם, שהמוקדמות שבהן משלהי המאה ה-15.
הגדות רבות מאוירות בעושר. לפי הספרייה, ההסבר המקובל הוא שהאיורים נועדו לעניין את הילדים ולהשאיר אותם ערים לאורך הסדר. זה גם מה שהופך את ההגדה לאחד התחומים האהובים על אספנים.
לפני הדפוס: הגדות בכתב יד
הגדת וושינגטון היא דוגמה טובה לעולם כתבי היד. לפי ספריית הקונגרס, היא נוצרה בידי יואל בן שמעון בשנת 1478, והיא כתב היד העברי המעוטר החשוב ביותר בספרייה. בספרייה מסבירים שיואל לא היה רק מעתיק: הוא הביא לאיטליה רכיבים מאיור ההגדות בגרמניה, וחזר עם סגנונות שאסף במסעותיו.
לכתב היד יש גם סיפור אספני. לפי הספרייה, סוחר הספרים אפרים דיינארד רכש אותו במנטובה שבאיטליה, וככל הנראה הגיע לספרייה בשנת 1916 עם אוסף דיינארד השלישי. בקטלוג הוא נרשם כ״כתב יד עברי מספר 1״. בשנת 2011 יצאה מהדורת פקסימיליה שלו בהוצאת אוניברסיטת הרווארד יחד עם הספרייה.
הנקודה החשובה לקונים: כשמוצעת הגדה בשמו של כתב יד מפורסם, בדקו אם מדובר במהדורת פקסימיליה, כלומר העתק מודפס איכותי. יש לה ערך משלה, אבל היא לא המקור.
פראג 1526: תחילת ההגדה המאוירת המודפסת
בבלוג של ספריית היברו יוניון קולג׳ מציינים את הגדת פראג משנת 1526 כנקודה שבה נכנסו האיורים להגדה המודפסת. ברשימה הביבליוגרפית של ספריות אוניברסיטת פנסילבניה מופיע מחקר שכותרתו מתארת אותה כהגדה המאוירת המודפסת המוקדמת ביותר, שהדפיס גרשום כהן בפראג.
לפי היברו יוניון קולג׳, בהגדת פראג מופיע עמוד של בוא המשיח: בתחתיתו אנשי פרא, ובעמודות הצד שמשון ויהודית, דמויות של הצלה מההיסטוריה היהודית. הבלוג מסביר שמאיירי ההגדות נדרשו לתאר גאולה שתנחם את המסובים בלי לפגוע בעמים שסביבם, משום שצנזורים מטעם הכנסייה ושותפים נוצרים בהוצאה לאור ראו את הספרים.
ונציה 1609: עמוד מונומנטלי
בתערוכה המקוונת של ספריית אוניברסיטת ייל מתוארת הגדת ונציה משנת 1609 כאחת ההגדות המודפסות היפות הראשונות. הדף בנוי כמסגרת של שתי עמודות עם גמלון, ואיור בתחתית העמוד. במסגרות מופיעים משה ואהרן בעמוד אחד, ודוד ושלמה בעמוד שמולו. שם המעצב אינו ידוע.
לפי ייל, המו״ל היה ישראל בן דניאל זיפרוני, וההגדה נדפסה בשבילו בבית הדפוס של ג׳ובאני די גארה. היא יצאה במקביל עם תרגומים ליהודית איטלקית, ליהודית ספרדית וליהודית גרמנית, בשפות הקהילות שחיו אז בוונציה. את התרגום ליהודית איטלקית הכין הרב יהודה אריה ממודינה. בשער ההגדה רואים אפיית מצות ונשים שמנקות את הבית מחמץ.
היברו יוניון קולג׳ מוסיף שבהגדת ונציה הועברו תמונות המשיח למקום מאוחר יותר, מתחת לפיוט אדיר הוא, ושההגדה עברה צנזורה פעמיים.
אמסטרדם 1695: ההגדה שכולם העתיקו
בבית המדרש לרבנים באמריקה מציינים, בעקבות ההיסטוריון יוסף חיים ירושלמי, שאיורי הגדת אמסטרדם משנת 1695 הועתקו וחוקו יותר מאיורי כל הגדה אחרת. האיורים עצמם עובדו מסדרת תחריטים של האמן השווייצרי מתאוס מריאן. את הלוחות חרט אברהם בן יעקב, גר צדק מגרמניה שעבר לאמסטרדם.
בתערוכה של ספריית הקונגרס מוצגת המפה המתקפלת של ההגדה הזאת, שיצר אותו אברהם בר יעקב. במפה מופיעים הים התיכון, מצרים וארץ ישראל, טבלה של 41 התחנות של בני ישראל במדבר, ויונה הנביא והדג. לפי הספרייה, ההדפסות החוזרות הרבות של המפה במהדורות מאוחרות מעידות על הפופולריות שלה. היברו יוניון קולג׳ מציין שבהגדת אמסטרדם אין דמות משיח כלל, והתמונה האחרונה מראה את בית המקדש וירושלים הבנויים.
הגדה מהמאה ה-20
ספריית הקונגרס מזכירה גם את הגדת שיק. האמן ארתור שיק יצר אותה באמצע שנות ה-30 בסגנון כתבי היד המעוטרים של ימי הביניים. היא יצאה לאור באנגליה בשנת 1940, בלי הסמלים האנטי נאציים שהיו בה, במהדורה של 250 עותקים חתומים וממוספרים על קלף.
לקונים ולמוכרים: מה לבדוק
- דפוס ראשון או מהדורה מאוחרת: איורי אמסטרדם ומפת ההגדה הודפסו שוב ושוב. בדקו את השנה ואת המקום בשער, ולא רק את האיורים.
- פקסימיליה: לכתבי יד מפורסמים יש מהדורות העתק. הן חפץ לגיטימי, אבל צריך לתאר אותן ככאלה.
- שלמות: בהגדה עם מפה מתקפלת, ודאו שהמפה קיימת ושלמה, וציינו זאת בתיאור.
- צנזורה: חתימות או מחיקות של צנזור הן חלק מההיסטוריה של העותק. אל תסתירו אותן ואל תנסו להסיר אותן.
- מהדורות חתומות וממוספרות, כמו של שיק: בדקו שהמספר והחתימה תואמים את מה שמתואר.
מקורות
- Library of Congress Information Bulletin, Headline Haggadot (April 2011): loc.gov
- Hebrew Union College, Library Blog, Messiah's Appearance at the Seder: huc.edu
- Yale University Library, Judaica Collection, The Venice Haggadah of 1609: judaica-exhibits.library.yale.edu
- Jewish Theological Seminary, Illustrations of Moses in the Amsterdam Haggadah, 1695: jtsa.edu
- Library of Congress, Words Like Sapphires, Holy Land/Holy Tongue: loc.gov